בריח נ' ברמאני גולד בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לביטול צו מניעה זמני האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס מקרקעין הרשום ע"ש המבקשים ברח' הורד 23 בכרמי יוסף (הנכס), שניתן ביום 10/2/13 ע"י בית המשפט המחוזי (מרכז-לוד).

התובענה הוגשה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי והועברה לבית משפט זה, על ההחלטה למתן סעד זמני כאמור.

תוקפו של הצו הזמני "עד להכרעה בתובענה או עד החלטה אחרת".

הצו הזמני אוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס, ניתן לפי הסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה.

בדיון מיום 10/2/13 שהתקיים בבית המשפט המחוזי, נכחו ב"כ התובע עו"ד אילון וכן ב"כ המשיב 2 והמשיב 2 בעצמו.

הנתבעים 3-4, בעלי הנכס, לא נכחו בדיון מיום 10/2/13 ולא היו שותפים להסכמה.

הנתבע 7 אף הוא לא היה נוכח בדיון מיום 10/2/13.

הנתבע 7 צורף להליך רק על פי החלטה של בית המשפט בדיון הנ"ל מיום 10/2/13. זאת, לנוכח הצהרת אביו כי הנכס נמכר לו לפי הסכם שנחתם בסוף אוקטובר 2012 (הצהרה שניתנה בדיון קודם בבית המשפט המחוזי, מיום 26/12/12. הסכם המכר בתמורה לסך של 3 מיליון ₪, צורף כנספח א' לבקשה של הנתבע 7 מיום 3/9/13 במסגרת בקשה 11).

יצוין, כי צו המניעה הוטל מבלי שנדרשו והומצאו ערבויות ובטחונות כלשהן.

עם העברת התיק לבית משפט זה, הגישו הנתבעים 3-4 בקשה לביטול הצו הזמני. בהמשך, הצטרף

לבקשה גם הנתבע 7 (להלן, יחדיו: המבקשים).

בתחילה לא היו המבקשים מיוצגים ואולם במהלך הזמן נטלו ייצוג (ייצוג נפרד לנתבעים 3-4 מכאן ולנתבע 7 מכאן). אציין, כי נתתי בידי הצדדים שהות ארוכה להגיע להסכמות ושהות נוספת גם לאחר נטילת הייצוג. הצעתי לצדדים כי יתרת התמורה ע"ח הנכס (כאמור, הנתבע 7 כבר שילם לנתבעים 3-4 חלק מהתמורה) תוחזק בנאמנות או שתועבר לקופת בית המשפט ובהמשך תחולק בין הנושים לפי פסק הדין שיינתן בתובענה שבכותרת. המבקשים הסכימו באופן עקרוני להצעה, אך צריך היה לטוות הסדר בהסכמה ובשיתוף פעולה בין הצדדים על מנת שהנתבע 7 יוכל לקבל מהבנק הלוואה מובטחת במשכנתא לצורך תשלום יתרת התמורה (לטענת המבקשים, שולמו 1.7 מיליון ₪ והיתרה לתשלום היא 1.3 מיליון ₪) ולהבטיח ייעוד יתרת תמורת המכר לתשלום ע"ח החוב הפסוק לפי פסק הדין, תוך ביטול הצו הזמני. לצערי ואף על הניסיון להביא את הצדדים להסכמות, לא עלה הדבר יפה.

יש, אפוא, ליתן החלטה בבקשה לגופה.

שמעתי טענות הצדדים בע"פ וטענות על גבי טענות, בכתב.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לתיק ובטענות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה לביטול הצו הזמני, כמבואר וכמפורט להלן.

עסקינן בה"פ שמבוקש בה סעד הצהרתי, שלפיו כל חוב שחייבים הנתבעים 3-4 לנתבעת 1, ישולם לתובע בלבד [עוד מבוקש להצהיר, כי המחאת הזכויות לנתבע 5 בגין כספים המגיעים לנתבעת 1 מהנתבעים 5-6, מבוטלת; ולמנות את ב"כ התובע ככונס נכסים על נכסי הנתבעת 1 - סעדים שלא רלבנטיים למבקשים או לסעד הזמני].

לנתבעים 3-4 חוב כלפי הנתבעת 1 לפי פסק דין חלוט שניתן בה"פ (מרכז) 11883-09-08 כהן נ' אורקדס. לפי פסק הדין, סכום החוב הפסוק יחולק בין התובע לבין הנתבעת 1, באופן שהנתבעת 1 תקבל 47% מהגביה והתובע יקבל 53% מהגביה (פסק דין מיום 19/8/09, נספח 4 לה"פ. להלן: פסק הדין ו- החוב הפסוק, בהתאמה).

לטענת התובע הוא זכאי לקבל לידיו את מלוא 100% החוב.

לטענת התובע, הנכס הוא המקור לתשלום החוב ע"י הנתבעים 3-4. לכן, יש צורך בצו המניעה הזמני ואין מקום לבטלו.